10 במרץ 2013

שר הפנים


אם כך יקרה, ניתן כבר עתה להכריז על מהפך.
למשרד הפנים יכנס לראשונה שר היישר מתפקידו כראש עיר. אומנם מאיר שטרית, שהיה ראש עיריית יבנה, כיהן תקופה קצרה גם כשר הפנים, אבל הוא נכנס לתפקידו, אחרי שנות פעילות רבות בפוליטיקה הארצית. לא זה המצב כעת. יעל גרמן ומאיר כהן, כיהנו עד לפני חודשים ספורים, כראשי ערים ומי ביניהם שימונה לתפקיד, יחליף באופן הכי פיזי שניתן לתאר זאת, את לשכת ראש העירייה, בלשכת שר הפנים.

הן מאיר כהן והן יעל גרמן, היו ראשי ערים דומיננטיים, וקולם נשמע גם בעניינים החורגים מתחומי השיפוט של עירם. אין ספק שמי מביניהם שימונה לתפקיד שר הפנים, יקבל הזדמנות בלתי חוזרת להשאיר חותם במשרד הפנים, ובין היתר לתת פתרונות לבעיות השלטון המקומי המוכרות לכל אחד מהם היטב.
נראה כי לאחר הקדנציה של השר האחרון, שלפחות לפי הפרופיל הציבורי שלו, התעסק בעיקר בענייני הגירה ופחות בנושאים מוניציפליים  או נושאי תכנון, יחכו למי מהם לא מעט נושאים בוערים על השולחן.

אותנו, כבלוג העוסק בתכנון, מעניין המיוחד ריב הסמכויות הבלתי פוסק בין השלטון המרכזי למקומי, והאם כהונתו של שר במשרד הפנים, שהיה ראש עיר לשעבר, תשפיע או תשנה בהקשר זה. האם התפיסה של הענקת סמכויות גדולות יותר לרשויות המקומיות, על חשבון הועדות המחוזיות, תקבל רוח גבית, או שהמצב ישאר כפי שהוא כיום.
האם דברים שרואים מכאן, מכורסת ראש העיר, יראו אותו הדבר משם, מכורסת שר הפנים ? ימים יגידו.