22 באוג׳ 2015

ברכות

איני מכיר את מר שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, אבל אי אפשר שלא להתפעל מכושרו ויכולותיו.
שני התפקידים הללו, שעד היום החזיקו בהם, במשרה מלאה, הממונים על המחוזות במשרד הפנים, הם בעלי עוצמה וחשיבות במערכת התכנון. אין ספק שרק אדם בעל יכולות מיוחדות, יכול, בזמנו הפנוי, בצד תפקידו הבלתי תובעני בעליל כמנכ"ל משרד האוצר, לשמש גם יו"ר פעיל ואקטיבי, כפי שנדרש, בכל אחר ואחד ממוסדות התכנון הללו. לכן, ראוי להעלות על נס את כושרו ויכולותיו.
יותר קשה לנו להתפעל מעצם העובדה שמנכ"ל משרד האוצר האוצר, שאינו בעל ניסיון בתכנון, מתמנה לעמוד בראש מערכות התכנון המחוזיות. אומנם החוק שונה רק לאחרונה, והוא מאפשר לשר האוצר למנות את נציגו כיו"ר הועדות המחוזיות, אלא "שנציגו" של השר נרשם בחוק, ולא "איש אמונו". מינוי אנשי אמון, ולא נציגים בעלי כשרון וניסיון מוכח מהווה, לטעמנו, פגיעה במערכת עצמה, וחוסר הבנה למבנה התכנוני, להיררכיה התכנונית, ולמערכת הבלמים והאיזונים שיצרה המערכת, וסופה יצירת מפגעי תכנון בלתי הפיכים.
כתבנו על כך כבר לפני כשנתיים. הימים היו ימי תחילת כהונתו של שר האוצר לפיד, שמינה את "צוות 90 הימים", הצוות הציע רפורמות מבניות במשק, לרבות בענייני תכנון ובנייה. אז, כמו עכשיו חשבנו, שכשם שלא היינו נותנים לרואה החשבון שלנו לתכנן לנו את דירת המגורים, כך לא היינו רוצים להפקיד את התכנון הלאומי בידי אנשי האוצר (אם תלחצו עלהקישור תוכלו לקרוא את הפוסט ההוא).
הימים חלפו, הלפיד כבה, והשר כחלון נכנס ללשכת שר האוצר, לא לפני שארגן לעצמו ארגז כלים ראוי (גם כאן לחיצה על הקישור תוביל לפוסט קודם שמכתב בנושא). חלק מהרפורמות שהוצעו בתקופת של לפיד, מיושמות כעת, ובאגרסיביות רבה, והאמת היא, שמה שמפריע יותר מכל במינוי של מר באב"ד ליו"ר הועדות המחוזיות זו האגרסיביות.
המינוי של מר באב"ד, לתפקיד יו"ר שתי הועדות הללו, שקול להדחה של דיויד גילה, מרשות ההגבלים העיסקיים, של אורית פרקש הכהן מרשות החשמל, לסאגה של מינוי מפכ"ל חדש, ואיך שהוא, עבר באדישות ללא רעש תקשורתי או דיון ציבורי.
המינוי הזה הוא ביטוי נוסף לפגיעה במינהל הציבורי, ולאובדן התרבות הדמוקרטית של מדינת ישראל. בצד ממשלות ושרים, שבאים והולכים, המינהל הציבורי נשאר. הוא אוצר את הידע הארגוני של מדינת ישראל, את המקצוענות, ואת ההגנה על האינטרס הציבורי. להבדיל משרים, למינהל הציבורי לא אמורה להיות אג'נדה פוליטית, ולכן פקיד בכיר, הוא לעולם גורם מאזן מול השר הממונה עליו. מינוי של אנשי אמון, להבדיל מאנשי מקצוע בעלי נסיון, לעמוד בראש מוסדות מינהליים, יוצרת תרבות שמחסלת את המינהל הציבורי. תרבות שאינה מאפשרת לגורמים בעלי עמוד שדרה ויכולת מקצועית מוכחת לצמוח בשירות הציבורי ולייצר מינהל ציבורי ראוי ומאזן. תרבות לא דמוקרטית.
אל תטעו, לא אמרנו שהכל מושלם במינהל הציבורי, ואכן לעיתים נדרשת טלטלה באירגונים שונים. אבל, מינוי אנשי אמון לעמידה בראש מערכות אלה, סותרת את מהותם כחסרי אג'נדה פוליטית, ופוגעת במינהל עצמו.

ברקע כל אלה אנו מאחלים למר באב"ד הצלחה בכל שלושת תפקידיו, ודומה כי הצלחתו העיקרית תהיה בכך שיצליח לקצר את המינוי שלו ככל שניתן, ולמנות תחתיו יו"ר ועדות מחוזיות, במשרה מלאה.