2 באפר׳ 2017

ארץ ייצורי הפרא

הדבר הזה, שנקרא תמ"א 38, נולד כמעט בחשאי, ומתוך כוונות טובות, אבל הוא התפתח להיות ייצור פרא, שהדבר האחרון שניתן להגיד עליו שהוא תוכנית, או שיש לו קשר כלשהו לתכנון. 
12 שנים חלפו מאז התמ"א אושרה בגירסתה המקורית, ודומה כי רק עתה יכולים אנשי התכנון לקחת רגע אויר ולהירגע. רק אחרי 12 שנים הכוללות תיקוני חקיקה הן בחוק התכנון והבניה, והן בחקיקה חיצונית ייעודית לתמיכה בתמ"א. ארבעה תיקונים של התמ"א עצמה. פרשנות גידרון אל מול חוות דעת היועץ המשפטי. אין סוף החלטות של ועדות ערר, ושורה ארוכה של פסקי דין. רק לאחר כל אלה, נראה כי התמ"א של המדינה, עולה על איזה מסלול, אם כי לא המסלול לו נועדה מלכתחילה.
חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, בעניין האופן לפיו יש לפרש את התמ"א, תיקון 3/א/1, שבעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי, תיקון 115 לחוק התכנון והבניה, המאפשר לגבות היטל השבחה חלקי מכח התמ"א, וחוק המארגנים שאושר בשבועות האחרונים, מכניסים את התמ"א לראשונה לתוך מסגרת, שניתן לקרוא לה תכנון.
אומנם, השנתיים האחרונות, "מצטיינות", במעורבות יתר של המחוקק בעולם התכנוני "התורמת" לשחרור של יותר מידי ייצורי פרא למרחב זה, אבל דומה כי תמ"א 38, הייתה ייצור הפרא האולטימטיבי. הסיבה לכך, הייתה גמישותה מחד, ותחולתה הרחבה על כל שטח מדינת ישראל מאידך. קחו לדוגמה את התוכניות הותמליו"ת, שהינן המועמדות הטבעיות הבאות להוביל את ארץ ייצורי הפרא. גמישותן מוגבלת, ונזקן מצומצם למרחב התכנון לגביו נוצרו. זהו נזק בר תיקון, שניתן להכיל, שלא כמו תמ"א 38 המתפרסת על תחום המדינה כולו, והשפיעה רבות על תכנון הערים בישראל, למעט אלה החשופות לפגעי רעידות אדמה.

מכל מקום, ייצור הפרא הזה שנקרא תמ"א 38 הוכנס לכלוב, ולמרות הרבה שאלות שנותרו פתוחות, שתיים מטרידות במיוחד. איך מוודאים שהשומרים של גן החיות התכנוני, מונעים מייצורי הפרא הבאים להסתובב חופשי ולפגוע במרחב הציבורי. וחשוב מכך, איך באמת יוצרים כלי אמיתי להתמודד עם נזקי רעידות אדמה צפויה, לאחר שכולם כבר הבינו שתמ"א 38, היא ממש לא הפתרון.


לפוסטים קודמים בנושא תמ"א 38 לחצו כאן.