10 ביולי 2011

סופשבוע רגוע - או על רגולציה אחרת

למרות שהרגולציה חובקת עולם ומלואו, אנו משתדלים בדרך כלל להישאר על  המרפסת התכנונית, ולא להיכנס אל תוך חדרי הרגולציה האחרים. עם זאת, כמאמר הקלישאה, לכל כלל יש יוצא מהכלל, ואת הפוסט הזה, האחרון בטרם יציאתה של המרפסת לחופשת קיץ, נייחד לרגולציה מסוג אחר, זו שתגזול לנו את שגרת סופשבוע, וזו שתקצר לנו את החופש הגדול.

נתחיל בסוף -  ״המרפסת״ נגד שינוי חופשת סוף השבוע ונגד קיצור החופש הגדול.
יש קו מחבר בין סוף השבוע הארוך לבין החופש הגדול. שניהם חלק מההוויה שלנו כישראלים. שניהם נכסי צאן תרבות ישראלית. הם כמו הסייסטה הספרדית, כמו הווקאנס הצרפתי, כמו הסאונה הפינית, וכמו התה האנגלי. לשניהם יש ביטוי תרבותי וחברתי. שניהם טבועים באופי הקולקטיבי שלנו, במסורת האזרחית שלנו.
נכון ששני הנושאים הללו מצויים בתוך גבולותיה הפורמליים של הרגולציה ובתחום סמכותו של הרגולטור. נכון גם שהרגולטור הישראלי, הדמוקרט והליברלי, לא יחליט בנושאים כבדי משקל אלה, בלא שימנה ועדת מומחים בלתי תלויה, בראשות כלכלן בעל שם, שתכתוב חוות דעת מלומדת ומנומקת, ותסביר מדוע הצעדים הללו טובים למשק הישראלי. כאן בדיוק הבעייה. לא כל מה שטוב למשק ולכלכלה בישראל טוב לישראליות. לפעמים אין ברירה. לפעמים צריך לנקוט בצעדים כלכליים שטובים לכלכלה הישראלית אך רעים לנו הישראלים. עודד שחר מהערוץ הראשון קורא לצעדים כאלה ״גזירות כלכליות״. איך שהוא לא השתכנענו שזה המקרה. לא השתכנענו ששינוי חופשת סוף השבוע יתרום לשינוי כלכלי דרמטי, ושאת המהפכה החינוכית ושיפור רמת החינוך, נשיג על ידי קיצור החופש הגדול. בהנחה שגורלנו כעם לא קשור ברפורמה בתחומים הללו, נשאלת השאלה למה לשנות?

סוף השבוע הארוך, שמרביתנו מכירים כיום, נוצר לא לפני זמן רב. הוא לא נוצר בעקבות מעשה רגולטורי כזה או אחר, אלא התפתח בצורה מדורגת על ידי הציבור הרחב. התפתחות זו היתה בתחילה נגד רצונו של הרגולטור, אך בהמשך היא יישר איתה קו, והיא עוגנה בהסכמי עבודה של המגזר הציבורי ובדין. סוף השבוע הארוך נוצר על ידי הציבור הרחב. סוף השבוע הארוך נוצר על ידי הציבור כתוצאה משילוב בין מספר סיבות. כלכליות, חברתיות, דתיות ותרבותיות. כולן עדיין מתקיימות והרגולטור לא הסביר לנו מדוע הוא רוצה להתערב בהן. מדוע לתקן את מה שלא מקולקל, מדוע להתערב בהוויה שנוצרה כאן במו ידינו. מדוע להתערב ב"קדושה" האזרחית חילונית של השבת, ובפרשנות העכשווית שנתן לה הציבור הישראלי.
חודשיים חופש גדול, וסוף שבוע ארוך, הם חלק מהמרכיבים שמגבשים אותנו כישראלים. ככאלה יש להם ערך בשל עצמם, השינוי במסורות "אזרחיות" אלה, צריך, אם בכלל, להיעשות בזהירות ובעדינות. 

חופשה נעימה וארוכה - (כל עוד אפשר) !!

2 תגובות:

  1. אני שמח להצטרף הפעם לדעת המערכת של "המרפסת" ולחזק את ידיה בעמדתה הצודקת וטיעוניה הנכונים.
    ניתן עוד להוסיף כי -
    • לא הבנו מה פסול יש במתכונת סוף השבוע כפי שגובשה בישראל: יום ששי עבודה – חלקית, ובכל מקרה יום עבודה מקוצר מאוד + יום שבת – שבתון מלא. הציבור בכללו מרוצה, איזו בעיה בא השר שלום לפתור? נתמהה.
    • קביעת יום חופש שבועי נוסף ביום א' (כביכול מתוך רצון להתאים את ימי השבתון שלנו לשבתון במדינות המערב הנוצריות) נעדרת כל ערך כלכלי ממשי. הטיעון הכלכלי הוא אצטלא בלבד, מסווה לפופוליזם צרוף.
    • במדינות העולם המערבי לא תמיד מוגדר יום השבת כשבתון שבועי – האם משמעות השינוי שהשר סילבן שלום מציע שגם אצלנו תחול "ההתאמה " הזו? כלומר – גם בשבת לא יהיה שבתון מלא? ברור שלא לכך הוא מתכוון וממילא לא יוכל להעביר הצעה כזו, וכבר כאן מופרת "ההתאמה".
    • במדינות העולם המערבי אין כל שבתון, לא מלא ולא חלקי, בימי ששי. הצעת השר שלום לקבוע "חצי יום עבודה" ביום ששי איננה הולמת את המקובל בעולם המערבי ולכן מופר גם כאן "ההתאמה" המדומה.
    • יתרה מכך, הכל יודעים כי משמעות קביעת "חצי-יום חופש" הוא שהלכה-למעשה לא יעבדו כלל בימי ששי, שהרי במקומות רבים לא ניתן לעבוד חצי יום, למקומות רבים לא כדאי לנסוע בשביל חצי יום (תל אביב הוא אחד מהם), במקרים רבים "חצי יום" גרוע מלא לעבוד בכלל. כלומר – לא צפוי כל שינוי במתכונת העבודה הנוכחית בימי ששי גם אם (במקרה) תעבור הרפורמה הזו.
    • עבור הציבור הדתי הרעיון להאריך את שעות העבודה בימי ששי עד השעה 14:00 הוא לא כמעט ישים ובודאי לא-רצוי.
    • מי שמציע לקבוע יום שבתון בימי א' בשביל "קניות" – לא מבין את נפש הישראלי. קניות עושים לשבת, ולא אחרי שבת.
    • במכת בילוי-הקניות בשבתות במרכזי קניות מחוץ לערים, יש להתמודד באמצעות יעול האכיפה של חוק שעות עבודה והמנוחה, ולא על דרך "פיצויו" של הציבור בעוד יום בטלה.
    • בעסקים רבים (בעיקר אצל עצמאים) הפחתת יום עבודה הוא מתכון הרה-אסון להפסד. במשרדנו המשמעות עלולה להגיע ל-20% ירידות בהכנסה, בהנחה של חיוב במתכונת שעתית. מצב דומה – של הפסד ישיר ומיידי - יחול גם אצל שאר בעלי המקצועות החופשיים.
    • בהנחה שבהיקף העבודה בימי ששי לא יחול כל שינוי של ממש מבחינה משקית, המשמעות הממשית של הרפורמה המוצעת בנושא השבתון היא צמצום שבוע העבודה ב-9 שעות עבודה !! זה הפסד משקי עצום, ששום תועלת שתצמח, אם תצמח, מ"התאמה" מדומה לא תוכל לכפר עליו.

    לסיכום – פופוליזם בשיאו: לחם ושעשועים לאזרחים ואפס יתרונות למשק המדינה ולעסקים.


    עפר בר-און, עו"ד

    השבמחק
  2. לא הבנתי מה הקשר בין קיצור החופש הגדול לקיצור שבוע העבודה? אלו שתי סוגיות שונות לחלוטין. החופש הגדול ארוך יתר על המידה, מכביד כלכלית על ההורים ומשגע את הילדים. אולי כדאי שילמדו קצת יותר במקום להתבטל מול המחשב מול כל מיני תוכניות, כמו רוץ דייגו רוץ ודורה? המורים רוצים משכורת גבוהה יותר ובצדק. אז תעבדו קצת יותר כמו כל המשק , משרה מלאה וגם בקיץ. מה קרה? אין מזגנים? בתכלס מערכתה חינוך בישראל לאל יכולה להרשות לעצמה כזה חופש גדול ואין שום קשר לשבוע עבודה בן 5 ימים או ארבעה ימים.

    השבמחק