הוחלט להקים מטמנת פסולת ליד המושב שלכם. כל חוות הדעת מצביעות על כך שתסבלו ממטרדי רעש וריח, ואין ספק שערך הנכס שלכם ירד. אל תרוצו לתבוע פיצויים, אלא אם הקרקע שלכם בעלת גבול משותף עם תחום התוכנית הפוגעת. החוק החדש מאמץ ומקבע את הילכת ויטנר, ואף מחדד אותה ומקצין אותה. רק בעלי זכויות בקרקע גובלת, בגבול משותף ממש, יהיו זכאים לתבוע פיצויים בגין פגיעות עקיפות.
לא יכולתם לשאת את המחשבה ואת הריח, ועברתם לעיר. אתם גרים בבית משותף, רגיל לחלוטין, בקומה הרביעית. במגרש הגובל, אושרה תוכנית שתחליף את התכנון הקודם והמיושן לגביו. התוכנית החדשה, תאפשר להקים על המגרש הגובל בנין בן 8 קומות. הבנין החדש יסתיר לכם אור אוויר ונוף. גם במקרה זה יירד ערכה של דירתכם. גם במקרה זה יש להניח כי תהיו זכאים לאפס פיצויים. החוק החדש קובע זכות לפיצויים בגין פגיעה מסוג זה, המוגדרת "כפגיעה עקיפה", רק אם חלפו פחות מעשר שנים ממועד תחילתה של התוכנית הקודמת החלה על הקרקע הגובלת.
במילים אחרות - החוק החדש שולל זכויות לפיצויים בגין פגיעות עקיפות עקב שינוי יעוד בקרקע גובלת, שהתכנון עליה בין עשר שנים או יותר.
במילים אחרות - החוק החדש שולל זכויות לפיצויים בגין פגיעות עקיפות עקב שינוי יעוד בקרקע גובלת, שהתכנון עליה בין עשר שנים או יותר.
שתי הדוגמאות הללו מסבירות את הכותרת. סעיף 399 בהצעת החוק, העוסק בפגיעות עקיפות, מחליף את סעיף 197, והתוצאה היא אפס. אפס פיצויים.
האם נכון לשלול את הזכות לפיצויים ?
ספק אם ויכוח בשאלות אלה יסתיים, גם לאחר שתיחתם הצעת החוק. אל מול הטוענים לפגיעה בקניין, יבואו אלה הטוענים כי הזכות לפיצוי, בעת שינוי יעוד חרגה מהיקפה הראוי, ואף ישוו זאת אל מול המקובל בעניין זה בעולם. דבר אחד בטוח. החובה לשלם פיצויים, יצרה חסמים תכנוניים, ומנעה תכנון חדש, במקומות בהם צריך היה ליצור תכנון כזה. חסם זה יוסר עתה. הזכות לפיצויים תצומצם לפגיעות ישירות בלבד, שאליהם נתייחס בנפרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה