28 בפבר׳ 2015

לא כל יום פורים

הימים שבין דו"ח מבקר המדינה בעניין משבר הדיור, לבין פורים, הם הזדמנות מצוינת להסיר את המסיכה והתחפושת מתמ"א 38.
תמ"א 38, כזכור, היא תוכנית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. זו מטרתה, כך היא תוכננה ולכך היא נועדה. אלא, שבעידודם של לא מעט גורמים, יזמים מכאן, ומוסדות תכנון משם, עטתה על עצמה התמ"א, תחפושת של תוכנית מתאר ארצית להתחדשות עירונית, על אף שהיא אינה כזו. היא בדיוק ההיפך מזה. תוכנית לחיזוק מבנים, רואה מטבע הדברים את המבנה היחיד שאותו צריך לחזק. היא אינה רואה את הסביבה העירונית שהבניין חלק ממנה. יותר מכך, תמ"א 38, היא תוכנית אנטי התחדשות עירונית, מפני שהיא מקבעת מבנים ישנים במקומם, גם אם הבנין נהרס ונבנה מחדש. התחדשות עירונית אמיתית מחויבת לאפשר הריסת שכונות שלמות ובניית מתחמים חדשים במקומם, הכוללים, תשתיות ומבני ציבור חדשים ועדכניים, ותמ"א 38 מסכלת מטרה זו.
לתמ"א 38 היה פשוט מזל. היא הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון, וכשמשבר הדיור הלך והחריף, היא הייתה הכלי הזמין היחיד בשטח, שדרכו אפשר היה ליצור יחידות דיור. מה לזה ולחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה ? כלום. חס וחלילה שלא יקרה. טפו טפו טפו, אבל אם תהייה פה רעידת אדמה, אני יכול כבר עכשיו לכתוב את תמצית דו"ח המבקר על הטיפול הכושל בחיזוק מבנים בכלל ובאזורי סיכון בפרט. אבל שבעתם דוחות, וחוץ מזה את סגנון הכתיבה היבש של דוחות המבקר לא באמת קל לחקות.
לכן אחרי דו"ח המבקר, ומיד אחרי פורים, צריך להסיר את המסיכה מתמ"א 38, לפוצץ אץ הבלון הזה, ולראות אותה רק בהקשר הצר שלה. אסור לאפשר את קידומה מקום בו יש פוטנציאל להתחדשות עירונית מהותית יותר. אין גם מקום, להרחבתה, אלא בעיקר ביחס לאזורי סיכון בפני רעידות אדמה. במקום זאת, יש לקדם תוכנית מתאר ארצית שתקבע עקרונות להתחדשות עירונית, תמריצים לקידומן של תוכניות מפורטות כאלה, וסילוק יד של רמ"י, מכל אמירה ביחס לתכניות אלה.

גירסה של פוסט זה פורסמה בדה מרקר, והנכם מוזמנים לקרוא אותו במקור על ידי לחיצה על קישור זה.