24 במרץ 2020

תכנון בימי קורונה


נגיף הקורונה מצא את מינהל התכנון כשהוא לא מוכן.

מצד אחד -  העשייה התכנונית בשיאה.
מוסדות התכנון הארציים פועלים במרץ רב, מיום ליום, בעשרות תוכניות לפרויקטים נרחבים של תשתית: רכבות, רכבות קלות, תחנות כח, שדות תעופה, וכך הלאה ועוד....
הותמ"ל, לקראת תאריך התפוגה שלה, דנה בתוכניות, בהיקף כולל של עשרות אלפי יחידות דיור.
הועדות המחוזיות דנות ומאשרות תוכניות כוללניות ואחרות, ואילו בוועדות המקומיות, לחץ עצום לאשר היתרים לפרוייקטים של תמ"א 38 והתחדשות עירונית.

 מצד שני – אפס היערכות למצב חירום !!!!!!

אז מה עושים?
מאלתרים!!!!

תחילה - הושבתה המערכת לחלוטין (בצדק אם אפשר להעיר הערה אישית).
בהמשך - הודעה לא ברורה של מנהלת מינהל התכנון על הפעלה חלקית של מוסדות התכנון, שכלל לא ברור מה כוחה, איך היא מבוצעת, ומתוך איזה סמכות הוצאה.
ובעתיד – תקנות לשעת חירום, שכנראה ינסו לעשות סדר בעניין המועדים.

ברור לכל שמערכת התכנון צריכה לעבוד גם בימי חירום. אסור שמערכת התכנון תיכנס למצב של סחרור וחוסר ודאות, ובוודאי שאסור שכל פעילותה תושבת, שכן מערכת התכנון היא מנוע מרכזי ליציאה ממצב החירום.

איך יוצאים מזה?
ובכן, כשם שבמערכת בתי המשפט אושרו כבר ב - 1991 תקנות המגדירות מהו מצב חירום מיוחד, מי מפעיל אותו, ומה תוצאות הפעלתו, כך צריך היה להיעשות גם ביחס למערכת התכנון.
 כדי לייצר תקנות כאלה, צריך לתקן את חוק התכנון והבניה, ולהסמיך את השר האחראי על מערכת התכנון להתקינן.

הנה הצעה:


לא להתבלבל, זו הצעה בלתי מחייבת שלנו, כדוגמה בלבד, ושנהייה בריאים.

אין תגובות:

פרסום תגובה