על פי החוק הבטל, סולם העדיפות של תוכניות היה פשוט וברור. כל תכנית היתה עדיפה על פניה של זו הנמוכה ממנה בהררכיה, אלא אם התוכנית הגבוהה בדרגה אפשרה לסטות מהוראותיה.
משיאושר החוק החדש, יהיה עלינו לשכוח מהעיקרון האמור. ריבוי סוגי התוכניות, האבחנה בין תוכניות מקומיות בסמכות מחוזית לבין כאלה בסמכות מקומית, התוכניות הנושאיות, הביטול של תוכניות מחוזיות, גרמו לכך, שבלא מעט מקרים, תוכניות בדרגה נמוכה תגברנה על תוכניות ברמה הררכית גבוהה יותר.
הדוגמה הקלאסית היא של תוכנית מתאר מקומית כוללנית, אשר הוראותיה תגברנה על אלה של תוכניות מתאר מחוזיות, ובהגדרה תבאנה להעלמותן. זו הרי היתה אחת ממטרות הרפורמה. אבל, בכך העניין לא מסתיים. כך למשל בתוכנית מתאר מקומית ניתן לקבוע הוראות בנוגע לתשתיות, הגוברות על תוכנית המתאר הכוללנית. לדוגמה: רשות מקומית חרוצה התאמצה, השקיע משאבים ואישרה תוכנית מתאר כוללנית, והנה באה הרכבת, ומבקשת לאשר תחנה או מסילה במקום מסוים, וככל שתשכנע את הועדה המחוזית, הרי שתוכנית התשתית של הרכבת תוכל לשנות את תוכנית המתאר הכוללנית.
בהסדר האמור יש לא מעט יתרונות והראשון שבהם הוא הפטור מהצורך "לרוץ" למועצה הארצית בכל קונפליקט תכנוני. מאידך, יש בהסדר סרבול מסוים, שיחייב את העוסקים במלאכה להתעמל מחשבתית כמו במבחן פסיכומטרי, כדי לבדוק את סמכויות מוסד התכנון ביחס לתוכנית ספיציפית או הוראות ספיציפיות בתוכנית.
מהי בדיוק כוונתך באומרך "...אלא אם התוכנית הגבוהה בדרגה אפשרה לסטות מהוראותיה" ?
השבמחקמהי בדיוק הכוונה לסטות מן ההוראות ?
תודה רבה