‏הצגת רשומות עם תוויות תזכיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תזכיר. הצג את כל הרשומות

7 בנוב׳ 2015

תזכיר תיקון 100 לחוק - סעיף 12 - סמכויות ועדת הערר, וועדת ערר מיוחדת.

אין ספק שועדות הערר הן אחת ההצלחות של תיקון 43 לחוק התכנון והבניה. גם בתי המשפט חשבו כך, ובמרוצת השנים הרחיבו את סמכויות ועדת הערר. כך פסקי הדין בעניין צומת האלופים, של ביהמ"ש לענינים מנהליים בחיפה, ושפר נ. יניב של בית המשפט העליון, הרחיבו את סמכויות ועדת הערר לדון בסוגיות של אי חוקיות, ובכך למעשה, יצרו מעין סמכות מקבילה של ועדת הערר ביחס לכל היתר שניתן על ידי ועדה מקומית.
גם מציעי התזכיר, מבקשים לנצל את ההצלחה, והתיקון בחוק, מרחיב את מטלות ועדות הערר. בכך אין רע. אבל -ועדות ערר, מחליפות בשיקול דעתן את הועדות המקומיות. עצם הזכות לערר, ויתרה מכך, הזכות לפנות לועדת הערר שהורחבה מאד בפסיקה, בנסיבות של אי חוקיות כאמור, יוצרת כשלעצמה חסמים במערכת התכנון. היא יוצרת מנגנון לא יעיל של דיון מקביל, עד כדי כך שלפעמים אתה שואל עצמך האם לא חבל על בזבוז הזמן של הדיון בועדה המקומית, ומדוע לא להגיע ישר לועדות הערר.
יתירה מכך, תוספת סמכויות ונושאים לדיון בועדות הערר, תוסיף אף היא לעומס. לכן תוספת הסמכויות מחייבת תוספת ועדות ערר במחוזות השונים.  לחילופין יתכן ודווקא בשם אותו עיקרון של ייעול, ניתן לחשוב על קיצוץ סמכויותיהן של ועדות הערר, ולהותיר את הסמכויות לדון בסוגיות של אי חוקיות לבתי המשפט בלבד.התיקון הזה הוא פסול משום 

בצד הסמכויות הנוספות שניתנות לועדת הערר, סמכות אחת נלקחת מהן, היא הסמכות לדון בעררים על החלטות של ועדה מחוזית, בשבתה כועדה המקומית. זוהי סמכות שהוכרה על ידי בתי המשפט, בניגוד לעמדת המדינה. (גילוי נאות - התיק מטופל על ידי) הסמכות הזו תופעל לעיתים נדירות, אך תשמור על זכות ערר שויונית בין תושבים הגרים בתחומי מרחב תכנון מוכרזים, לבין אלה שנכסיהם במרחבי תכנון גליליים (קיסריה לדוגמה).
התיקון הזה לא קשור ליעול, הוא לא קשור להאצה, והוא לא קשור לביזור. התיקון הזה קשור לאגו. התיקון הזה נובע מדעה שלא ראוי שועדת הערר תדון בהחלטות של ועדה מחוזית, שהיא לכאורה מוסד גבוה ממנה בדרגה. התיקון הזה אומנם לכאורה שומר על זכות הערר אך לא דומה זכות ערר לועדת ערר מקצועית שמכירה את הנושאים ודנה בהם באופן רגיל ושוטף לזכות ערר למועצה הארצית, בנושאים קומיים או כספיים שלמועצה הארצית אין שום נסיון ומומחיות בהם. זוהי פשוט פגיעה בשויון זהו תיקון פסול, שמקורו במטרות זרות. אין שום פסול שועדת הערר המקצועית תדון בהחלטות של ועדה מחוזית, בשעה שהיא דנה, בנושאים מסוימים כועדה מקומית. זהו תיקון ילדותי.


כמו תמיד גם הפעם תוכלו לגלול ולראות למטה נוסח משולב של החוק הקיים יחד עם התזכיר, וכן את דברי ההסבר לתיקון.
אשר לציונים במחני הביזור וההאצה, הרי הם לפניכם:

הוספת סמכויות לועדות הערר -
מבחן הביזור - ככל שאתה נותן יותר סמכויות לועדות הערר אתה לוקח סמכויות מהמקומיות - ציון 2.
מבחן ההאצה - הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. הוספת סמכויות לועדות ללא תוספת ועדות תוביל להאטה ולא להאצה. הרעיון טוב. המבחן הוא יישומו, ולכן ניתן לא סיכוי - ציון 7.

העברת סמכויות ערר על החלטות של ועדות מחוזיות שטחים גליליים למועצה הארצית
מבחן הביזור - לא רלוונטי - ציון 0
מבחן ההאצה - לא רלוונטי - ציון 0




תזכיר תיקון 100 לחוק - סעיף 6 - ועדת משנה חדשה להשלמת תוכניות של המועצה הארצית.

על פי תזכיר החוק, מחויבת המועצה הארצית בהקמת ועדת משנה חדשה, היא הועדה להשלמת תוכניות. השינוי המוצע הזה בחוק הוא שינוי תקדימי. למרות שאנו רגילים לראות את המועצה הארצית עובדת באמצעות ועדות משנה (ולנת"ע, ועדת ערר), הרי שעד היום, שלא כמו בקשר לועדות המשנה בועדה המחוזית, המועצה הארצית הייתה רשאית להקים ועדות משנה, אך לא חייבת. התזכיר משנה מצב זה. לא זו אף זו, ועדת המשנה היחידה שעל המועצה הארצית להקים, היא הועדה להשלמת תוכניות. כלומר, יש בקביעה הזו, לבד מההיבטים המעשיים שבה, גם אמירה עקרונית באשר לחשיבות שרואה המחוקק, אם התזכיר יאושר, בקשר להליך מזורז של אישור תוכניות.
על תכניה של הסמכות, נתעכב יותר, כאשר נדון ברפורמה המקיפה שמציע התזכיר בכלי של הועדה להשלמת תוכניות. כמתאבן נציין כי על פי הסעיף המוצע, עובר הכח אל העם. כלומר, ההחלטה למנות ועדה להשלמת תוכניות, עוברת אל  מגיש התוכנית, ואינה כרוכה בפרוצדורה של מינוי ועדה מיוחדת, אלא עוברת אל ועדה קיימת, במתכונת של ועדת ערר. כמובן שאף אחד לא מבטיח שהדיון בועדה להשלמת תוכניות, יסתיים במועדים שקצב לכך המחוקק, והעובדה שהיא תכלול שבעה חברים, מהם חמישה חברים שאין להם כשירות מיוחדת, אינה מבטיחה בהכרח דיון יעיל בועדה מסוג כזה. 

שינוי נוסף בסעיף 6 הוא הענקת סמכות מקבילה לענין הוצאת היתרים לרשות רישוי מקומית ביחס לתשתיות לאומיות. נופתע אם איזה גורם תשתית יעשה שימוש בסעיף זה, ויפנה להוצאת היתרים אל הגורם המקומי, שבדרך כלל לא רוצה את התשתית אצלו. אות מתה קוראים לזה.

את הוראות החוק לאחר שילוב בהן של השינויים, ושל דברי ההסבר שמציע התזכיר, תוכלו לראות אם תגללו את הפוסט למטה.

במדד ההאצה: מקבל התיקון המוצע בחוק ציון 8. אין ספק שהרעיון 10, אבל ההרכב הרחב של הועדה, תגרור את הדיונים בה למחוזות לא רצויים, וחוסר יעילות זה מזכה את הצעה בציון 6. מכאן הציון המשולב הוא 8.

במדד הביזור: נורא ואיום. הציון 5, כי אנחנו מתחשבים בכך שיתכן ואין ברירה. הסעיף המוצע הוא הפוך מביזור. הוא ריכוז במירעו. הוא מהופך לכוונה של החוק להעביר סמכויות כלפי מטה. הסעיף המוצע יוצר מצב לא נורמלי בו המועצה הארצית, צריכה לדון בתוכניות מתאר מקומיות. לא סביר. לא הגיוני, אבל כנראה שאין ברירה.