מקבץ ידיעות חיוביות

תחת הכותרת "ג'ובים", הפנינו בפברואר האחרון את הקוראים הנאמנים של המרפסת למאמר שפרסמנו כבר באוקטובר 2010 "בדה מרקר", ובו קראנו לאייש לאלתר את המשרות והתקנים החסרים במשרד הפנים, כתנאי הכרחי להאצת הבניה.

השבוע קראנו ב ynet' כי אושרו תקנים לעשרות עובדים ויועצים המוסדות התכנון, וכן, כי הושלמה הרפורמה בממ"י, והפיכתו לרשות. עוד למדנו לדעת כי במסגרת רפורמה זו, יבוטל אגף התכנון במינהל, והמינהל לא יעסוק יותר בתכנון מקרקעין, אלא בשווק בלבד.

לאלה יש לצרף את הידיעה מלפני שבועות אחדים על בחירתה המסתמנת של אד' בינת שוורץ לתפקיד ראש מינהל התכנון.

למרפסת אין ספק כי סדרת תהליכים אלה תביא להאצת התכנון, ועכשיו כל שנותר לקוות הוא שהרפורמה בחוק התכנון והבנייה, לא תהווה גורם מעכב....

ג'ובים.

הצ"ח מונה עשרות בעלי תפקידים במוסדות התכנון השונים. בצד תפקידים קיימים יתווספו בעלי תפקיד חדשים. את כל המשרות הללו צריך לאייש באנשים מתאימים, כדי להפעיל את החוק על מוסדותיו השונים, שהרי מה תועיל הרפורמה אם לא יוקמו המוסדות שהיא יוצרת?

תובנה זו החזירה אותי למאמר שפרסמתי במדור דעות של "the marker" לפני כמה חודשים.

המאמר נשלח לפרסום באיזור חג החנוכה, תחת השם "באנו חושך לגרש", ומערכת העיתון בחרה מטעמיה לפרסמו תחת כותרת אחרת, אך המסר ברור: איישו את המשרות המתפנות במשרד הפנים, אם אתם משוועים למוצרי התכנון.

המסר הזה מתחדד עוד יותר, כשקוראים את הצ"ח, ושתי שאלות מיד צפות ועולות:

1. אם קשה לאייש את מעט המשרות המרכזיות הפנויות כיום, מה יקרה עם איושם בעתיד, כאשר יתווספו להן משרות רבות נוספות?
2. אם היו כל המשרות מאוישות (שלא לדבר על הגדלת תקנים), האם בכלל היה צורך ברפורמה?

כנראה שנישאר עם סימני השאלה, ובכל מקרה הנה הלינק למאמר:

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193443