‏הצגת רשומות עם תוויות תקנות הרישוי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תקנות הרישוי. הצג את כל הרשומות

20 בספט׳ 2014

פטור (או מתפטר) בלא כלום

גדעון סער התפטר השבוע מתפקידו כשר הפנים. הוא עשה זאת זמן קצר לאחר שחתם על תקנות הפוטרות שורה של עבודות ושימושים מהצורך לקבל היתר בניה. הפרשנים הפוליטיים מתווכחים ביניהם, האם גדעון סער פרש באקט מתוכנן או שזה היה מהלך ספונטני. המרפסת כמובן אינה מבינה דבר וחצי דבר בפוליטיקה, אבל מנקודת המבט שלה, נראה כי מי שעשה כל מאמץ לחתום במהירות על תקנות הפטור, ורץ מיד לספר לחברה, באמצעות תשדירי שירות בפריים טיים, לא בדיוק התכוון לעזוב. כך או כך -  גדעון סער הלך. התקנות נשארות, והגיע הזמן להביט עליהן מעט.
הדבר הראשון שצריך לומר על תקנות הפטור הוא שלמרות שמן, לעיתים הן לא פוטרות מהיתר, אלא מחייבות בהוצאתו. דוגמה בולטת לכך היא סוגיית המזגנים. עד היום היה מקובל שהתקנת מזגני אויר, אינה פטורה מהיתר, ואולם, אצל היועץ המשפטי לממשלה הייתה נקוטה מדיניות אי אכיפה בשל התקנת מזגנים, ורק לעיתים נדירות היו התובעים מעמידים לדין מישהו בשל התקנת מזגן. כך ברחבי הארץ מותקנים מאות אלפי מזגנים ללא היתר בניה. תקנות הפטור, לכאורה מסדירות את הפטור מהתקנת מזגנים, אך קובעות סדרה של תנאים לקבלת הפטור. כך למשל התקנת מזגן על קיר חיצון מותרת רק כברירת מחדל שלישית, לאחר שמוצו כל אפשרויות ההתקנה האחרות, במסתור כביסה או על הגג, אך בכל מקרה אסורה התקנת מזגן על קיר חיצוני הפונה לרחוב. כלומר אם עד היום התקנת מזגן, לא הייתה גוררת כתב אישום, הרי שמהיום, התקנת מזגן על קיר חיצוני היא עבירה על חוק התכנון והבניה, שאמורה להיות מטופלת בפחות סלחנות מהמדיניות שהייתה נקוטה עד כה.
סוגיית האכיפה היא הדבר השני שעליו צריך לדבר בהקשר של תקנות הפטור. התקנות פוטרות, כמובן בסדרה של תנאים, הקמת גדרות, בגובה של עד 1.5. כלומר לגדר בגובה 1.51 וכן הלאה צריך כבר היתר. האם מישהו יאכוף איסור זה? ספק. התוצאה תהיה שתקנות הפטור לא ישמשו כללי מותר ואסור, אלא קנה מידה לסבירות, והבלאגן יחגוג...
אפרופו בלאגן, הדבר השלישי, והכי חשוב שצריך לומר על התקנות, על מנת להסיר מכשול מפני הציבור, הוא, שהן נותנות פטור מהיתר אך לא פטור מתוכנית. כלומר גם אם לצורך הדוגמה תקים גדר או מבנה לשומר, התואמים במדויק את תקנות הפטור, אך התוכנית החלה אינה מאפשרת זאת, אתה בבעיה. בצעת עבירה. כך לדוגמה, שאלה גדולה קיימת סביב סגירות עונתיות. הן אומנם פטורות מהיתר, בתנאי הסעיף, אך ספק אם ניתן לממש את הפטור הזה, אם אין זכויות בנייה בתוכנית החלה על העיר, המאפשרת את הסגירות העונתיות.
באחד מהשבועות הקרובים ננסה לפרסם כאן מדריך מפורט יותר לתקנות הפטור ותנאיהן, אבל מסקנה אחת כבר יש לנו. ספק אם התקנות מגשימות את מטרתן להקל על הבירוקרטיה,, נראה שהן פשוט מחליפות ביורוקרטיה אחת באחרת.

אולי בגלל זה השר התפטר?
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3641545,00.html

1 ביוני 2014

סטטיסטיקה וקוסמטיקה.

מאות פרופסורים לסטטיסטיקה שלמו בחייהם בטביעה בבריכות שחייה, שהעומק הממוצע שלהן הוא חצי מטר, כדי שנבין שלעיתים הטבלה כן משקרת, והנתונים הסטטיסטיים אינם חזות הכל. נזכרתי בהם, באותם פרופסורים, עכשיו אחרי שתיקון 101 לחוק התכנון והבניה נכנס לתוקף. בעוד תהליך החקיקה מצוי כבר מאחורינו, הרי שתהליך התקנת התקנות כבר בפתחינו. נזכרתי בהם משום שנראה שאת מתקין התקנות, יותר מעניינת הסטטיסטיקה והקוסמטיקה. מעניין אותו הבאזז של קיצור ויעול ההליכים, ופחות הקיצור עצמו. מעניין אותו כיצד דברים יראו, ופחות מעניין אותו כמה זמן באמת יקח תהליך הוצאת היתר בנייה.
נראה, שלתוך תקנות רישוי הבנייה החדשות, מבקש מתקין התקנות, לאמץ את המודל הותל"י. על פי המודל הותל"י, משך זמן הכנתה של תוכנית שמוגשת לועדה לתשתיות לאומיות, קצוב ומהיר, בלוחות זמנים כמעט בלתי אפשריים, באופן שכל תוכנית שתכנס לתוך התהליך, תצא ממנה תוך זמן קצר, כשהיא מאושרת בתיקונים קוסמטיים כאלה ואחרים. הקסם הזה, כמובן לא היה אפשרי, אלמלא התוכניות שנכנסות אל תוך התהליך הותל"י, היו כמעט מוכנות לחלוטין, כמו רהיטים של איקאה, שאחרי שהברגת את שני הברגים האחרונים, אתה מקבל את התחושה של "בואנה הצלחת להרכיב את השולחן". לכן מבחינה סטטיסטית, זמו אישורה של תוכנית ותלי"ת קצר הרבה יותר מזמן הכנתה של כל תוכנית הנבחנת על ידי מוסד תכנון אחר. את זמן ההכנה של התכנית, טרם קליטתה, שנעשה בהנחיית מוסד התכנון, אף אחד לא סופר, כשם שלא סופרים את זמן הכנתו תכנונו, עיצובו, וייצורו של אותו שולחן שרכשת בחנות של איקאה "והרכבת לבד".
חוששני שאותו דבר יקרה מעתה ואילך גם בנוגע לרישוי והוצאת היתרים. על פי החוק החדש שלב הרישוי שהיה עד היום חד שלבי, פוצל לשלושה. השלב הראשון הוא שלב מקדים, זהו שלב קבלת המידע ליתר. השלב השני הוא שלב הרישוי עצמו. השלב השלישי הוא שלב קבלת "צו התחלת עבודה". החלוקה לשלביות קבועה בחוק החדש, וכשלעצמה, אין בה בעיתיות מיוחדת. אבל, התקנות החדשות של רישוי הבניה, אם יאושרו, יגרמו לכך שהדרישות המורכבות שלעיתים נדרשו ממבקשי היתרים בשלב הרישוי, לא ייעלמו, אלא יעברו לשלב המידע לרישוי. התוצאה תהיה שהועדות המקומיות ימשיכו לדרוש לעיתים דרישות בלתי סבירות שיעכבו את תהליך הכנת ההיתרים. להבדיל מהמצב הנוכחי בו קיימת זכות ערר על החלטות או עיכובים בהחלטות של ועדות מקומיות, הרי שעל עיכובים עקב הנחיות לא סבירות בשלב המידע להיתר אין זכות ערר. כתוצאה מכל אלה תהליך הוצאתו של התר, שמבחינת הציבור מתחיל מהרגע בו שכר את המתכנן שיכין בעבורו את הבקשה להיתר, ועד הוצאת ההיתר עצמו, לא יתקצר. הסטטיסטיקה לעומת זאת, תהייה נפלאה משום שכל תהליך הכנת הבקשה להיתר, לפני שהבקשה להיתר נקלטת במערכת המקוונת, אינו נספר סטטיסטית, שהרי הבקשה לא נקלטה. הנה רשמו בפניכם "מהפכת הרישוי הצליחה", אבל כמו באותו סיפור בו פתחנו, גם כאן יהיו קורבנות. הפעם לא פרופסורים לסטטיסטיקה, אלא הציבור כולו, יהיה קורבן לתוצאות הסטטיסטיות הנפלאות. הקוסמטיקה תצליח, הדברים יראו נפלא, אבל פנינו ישארו נפולות.