‏הצגת רשומות עם תוויות תיקון 100 לחוק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תיקון 100 לחוק. הצג את כל הרשומות

7 בנוב׳ 2015

תזכיר תיקון 100 לחוק - סעיף 12 - סמכויות ועדת הערר, וועדת ערר מיוחדת.

אין ספק שועדות הערר הן אחת ההצלחות של תיקון 43 לחוק התכנון והבניה. גם בתי המשפט חשבו כך, ובמרוצת השנים הרחיבו את סמכויות ועדת הערר. כך פסקי הדין בעניין צומת האלופים, של ביהמ"ש לענינים מנהליים בחיפה, ושפר נ. יניב של בית המשפט העליון, הרחיבו את סמכויות ועדת הערר לדון בסוגיות של אי חוקיות, ובכך למעשה, יצרו מעין סמכות מקבילה של ועדת הערר ביחס לכל היתר שניתן על ידי ועדה מקומית.
גם מציעי התזכיר, מבקשים לנצל את ההצלחה, והתיקון בחוק, מרחיב את מטלות ועדות הערר. בכך אין רע. אבל -ועדות ערר, מחליפות בשיקול דעתן את הועדות המקומיות. עצם הזכות לערר, ויתרה מכך, הזכות לפנות לועדת הערר שהורחבה מאד בפסיקה, בנסיבות של אי חוקיות כאמור, יוצרת כשלעצמה חסמים במערכת התכנון. היא יוצרת מנגנון לא יעיל של דיון מקביל, עד כדי כך שלפעמים אתה שואל עצמך האם לא חבל על בזבוז הזמן של הדיון בועדה המקומית, ומדוע לא להגיע ישר לועדות הערר.
יתירה מכך, תוספת סמכויות ונושאים לדיון בועדות הערר, תוסיף אף היא לעומס. לכן תוספת הסמכויות מחייבת תוספת ועדות ערר במחוזות השונים.  לחילופין יתכן ודווקא בשם אותו עיקרון של ייעול, ניתן לחשוב על קיצוץ סמכויותיהן של ועדות הערר, ולהותיר את הסמכויות לדון בסוגיות של אי חוקיות לבתי המשפט בלבד.התיקון הזה הוא פסול משום 

בצד הסמכויות הנוספות שניתנות לועדת הערר, סמכות אחת נלקחת מהן, היא הסמכות לדון בעררים על החלטות של ועדה מחוזית, בשבתה כועדה המקומית. זוהי סמכות שהוכרה על ידי בתי המשפט, בניגוד לעמדת המדינה. (גילוי נאות - התיק מטופל על ידי) הסמכות הזו תופעל לעיתים נדירות, אך תשמור על זכות ערר שויונית בין תושבים הגרים בתחומי מרחב תכנון מוכרזים, לבין אלה שנכסיהם במרחבי תכנון גליליים (קיסריה לדוגמה).
התיקון הזה לא קשור ליעול, הוא לא קשור להאצה, והוא לא קשור לביזור. התיקון הזה קשור לאגו. התיקון הזה נובע מדעה שלא ראוי שועדת הערר תדון בהחלטות של ועדה מחוזית, שהיא לכאורה מוסד גבוה ממנה בדרגה. התיקון הזה אומנם לכאורה שומר על זכות הערר אך לא דומה זכות ערר לועדת ערר מקצועית שמכירה את הנושאים ודנה בהם באופן רגיל ושוטף לזכות ערר למועצה הארצית, בנושאים קומיים או כספיים שלמועצה הארצית אין שום נסיון ומומחיות בהם. זוהי פשוט פגיעה בשויון זהו תיקון פסול, שמקורו במטרות זרות. אין שום פסול שועדת הערר המקצועית תדון בהחלטות של ועדה מחוזית, בשעה שהיא דנה, בנושאים מסוימים כועדה מקומית. זהו תיקון ילדותי.


כמו תמיד גם הפעם תוכלו לגלול ולראות למטה נוסח משולב של החוק הקיים יחד עם התזכיר, וכן את דברי ההסבר לתיקון.
אשר לציונים במחני הביזור וההאצה, הרי הם לפניכם:

הוספת סמכויות לועדות הערר -
מבחן הביזור - ככל שאתה נותן יותר סמכויות לועדות הערר אתה לוקח סמכויות מהמקומיות - ציון 2.
מבחן ההאצה - הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. הוספת סמכויות לועדות ללא תוספת ועדות תוביל להאטה ולא להאצה. הרעיון טוב. המבחן הוא יישומו, ולכן ניתן לא סיכוי - ציון 7.

העברת סמכויות ערר על החלטות של ועדות מחוזיות שטחים גליליים למועצה הארצית
מבחן הביזור - לא רלוונטי - ציון 0
מבחן ההאצה - לא רלוונטי - ציון 0




תזכיר תיקון 100 לחוק - תוספת נציגי ציבור בועדות המקומיות - סוס טרויאני או פיקוח נדרש?

על חיוניותן של ועדות התכנון המקומיות למערכת התכנון הכללית ועל הצורך בבקרה ובפיקוח על פעילותן, עמד בית המשפט העליון, בפסק הדין הידוע בעניין, עופר השקעות ופתוח נ. אירית גליקמן ואח':
"הוועדה המקומית שבה חברים נציגי התושבים במקום, הינה זו ה"חיה" את תכנית המיתאר המקומית מקרוב. היא בעלת ההיכרות הטובה ביותר עם השטח נושא התכנית ועם הגורמים השונים המעורבים בה. יש לה בדרך-כלל הראייה המעמיקה והמעשית ביותר ביחס להתאמת התכנית לצורכי הסביבה והתושבים במקום. קירבה זו של הוועדה המקומית לשטח נושא התכנית ולגורמים המעורבים בה טומנת בחובה לעתים בעייתיות מסוימת. זאת, הן בשל הראייה הצרה יחסית של הוועדה המקומית את צורכי התכנון האזוריים והארציים – להבדילה מראייתה המעמיקה את צורכי התכנון המקומיים – והן בשל החשש כי חברי הוועדה המקומית יתקשו לעמוד בלחצים המופעלים עליהם מצד גורמים מקומיים שונים. הוועדה המחוזית מורכבת בעיקר מנציגי השלטון המרכזי. ראייתה את צורכי התכנון הינה רחבה וכוללת, ורמת הקירבה המצומצמת יחסית שלה לשטח נושא התכנית ולגורמים המעורבים בה אמורה להבטיח הליך קבלת החלטות נקי ומשוחרר מלחצים. בכך נוצר איזון ראוי, אשר תכליתו הבטחת שילוב אופטימלי ככל הניתן של השיקולים והגורמים השונים המעורבים בהליך אישורן של תכניות מיתאר מקומיות."
מאז נכתב פסק הדין הזה, נערכו לא מעט שינויים במערך הסמכויות של הועדות המקומיות והמחוזיות, ובמערך היחסים ביניהם. כל שינוי כזה מסיט את נקודת האיזון ושווי המשקל שבין מוסדות התכנון. שינויים מסוג זה צריכים להיעשות בזהירות משום ששינויים גדולים מידי עשויים לעקר את אותו איזון שעליו עמד בית המשפט העליון.
התזכיר לתיקון 100 לחוק התכנון והבניה, מציע שינויים הן בהרכב חברי הועדה המקומית, והן בקביעת תנאי סף לבעלי התפקידים הבכירים בה, מהנדס הועדה, והיועץ המשפטי שלה. כמו תמיד גם הפעם, תוכלו לעיין בשינויים המוצעים, ובדברי ההסבר שלהם, בתחתית הפוסט.
עיון בתיקון המוצע מלמד כי לדיוני הועדה המקומית יוזמנו שני נציגים נוספים, בעלי מקצוע בתחום התכנון והבניה, אותם ימנה שר הפנים. לנציגים אלה יוקנו סמכויות מיוחדות לתת חוות דעת, ולדרוש דיונים מיוחדים וחוזרים, במליאת הועדה המקומית, בקשר לתוכניות בסמכות מקומית. כמו כן הם יהיו זכאים לגמול מיוחד בעבור השתתפות בישיבות.
התיקון מיותר לחלוטין. ברמה העקרונית, הוא מפר את האיזון בין הועדה המקומית למחוזית בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. הוא מחדיר לליבת העשייה המקומית נציגים של השלטון המרכזי, באופן המנתק את הדיון מההוייה המקומית שלו. מהצד השני, הסמכויות המוקנות למציגים הללו הן סמכויות לעכב דיון ולא לקדמו, והרי זו לא מטרת התיקון. אין ספק שעל פעילותו של כל גוף סטטוטורי נדרשים בקרה ופקוח, וכך גם ועדות מקומיות. אלא שכלי הבקרה והפקוח על פעילות הועדה המקומית, מספקים. לא נחזור כאן על כולם, אלא נזכיר רק את ועדות הערר, שתיקון 100 לחוק מרחיב את סמכויותיהן, ואת השינויים בדרישות ביחס למינוי "שומרי הסף" של הועדה המקומית (המהנדס והיועץ המשפטי), שגם הם נכללו בתיקון 100 לחוק. ניתן להסתפק בכך מבלי לסרבל את עבודות הועדה המקומית על ידי שינוי הרכבה והפיכתה מגוף מקומי לגוף שיש בו ייצוג עודף לשלטון המרכזי. על ועדות מקומיות נדרש פיקוח,אבל עודף פיקוח מונע עצמאות ומפר את האיזון הבסיסי והעקרוני שבין מוסדות התכנון ואת עיקרון הייצוג של השלטון המקומי שהוא עקרון קונסטיטוציוני חשוב.
מדד ההאצה: התיקון לחוק מנוגד לרצון המחוקק להאיץ את הטיפול בתוכניות. הוא מסרבל ומאיט את הטיפול ולכן הציון לתיקון זה הוא 0.
מדד הביזור: העברת סמכויות לועדות מקומיות תוך שינוי הרכבן של הועדות המקומיות, והפיכת נציגי שר הפנים לגורם הדומיננטי בהן, מגלה למעשה שאין כאן ביזור סמכויות אמיתי , אלא ביזור מוסווה. אשר על כן במדד הביזור מקבלים התיקונים בהרכב הועדה המקומית ציון 2.  



תזכיר תיקון 100 לחוק - סעיף 6 - ועדת משנה חדשה להשלמת תוכניות של המועצה הארצית.

על פי תזכיר החוק, מחויבת המועצה הארצית בהקמת ועדת משנה חדשה, היא הועדה להשלמת תוכניות. השינוי המוצע הזה בחוק הוא שינוי תקדימי. למרות שאנו רגילים לראות את המועצה הארצית עובדת באמצעות ועדות משנה (ולנת"ע, ועדת ערר), הרי שעד היום, שלא כמו בקשר לועדות המשנה בועדה המחוזית, המועצה הארצית הייתה רשאית להקים ועדות משנה, אך לא חייבת. התזכיר משנה מצב זה. לא זו אף זו, ועדת המשנה היחידה שעל המועצה הארצית להקים, היא הועדה להשלמת תוכניות. כלומר, יש בקביעה הזו, לבד מההיבטים המעשיים שבה, גם אמירה עקרונית באשר לחשיבות שרואה המחוקק, אם התזכיר יאושר, בקשר להליך מזורז של אישור תוכניות.
על תכניה של הסמכות, נתעכב יותר, כאשר נדון ברפורמה המקיפה שמציע התזכיר בכלי של הועדה להשלמת תוכניות. כמתאבן נציין כי על פי הסעיף המוצע, עובר הכח אל העם. כלומר, ההחלטה למנות ועדה להשלמת תוכניות, עוברת אל  מגיש התוכנית, ואינה כרוכה בפרוצדורה של מינוי ועדה מיוחדת, אלא עוברת אל ועדה קיימת, במתכונת של ועדת ערר. כמובן שאף אחד לא מבטיח שהדיון בועדה להשלמת תוכניות, יסתיים במועדים שקצב לכך המחוקק, והעובדה שהיא תכלול שבעה חברים, מהם חמישה חברים שאין להם כשירות מיוחדת, אינה מבטיחה בהכרח דיון יעיל בועדה מסוג כזה. 

שינוי נוסף בסעיף 6 הוא הענקת סמכות מקבילה לענין הוצאת היתרים לרשות רישוי מקומית ביחס לתשתיות לאומיות. נופתע אם איזה גורם תשתית יעשה שימוש בסעיף זה, ויפנה להוצאת היתרים אל הגורם המקומי, שבדרך כלל לא רוצה את התשתית אצלו. אות מתה קוראים לזה.

את הוראות החוק לאחר שילוב בהן של השינויים, ושל דברי ההסבר שמציע התזכיר, תוכלו לראות אם תגללו את הפוסט למטה.

במדד ההאצה: מקבל התיקון המוצע בחוק ציון 8. אין ספק שהרעיון 10, אבל ההרכב הרחב של הועדה, תגרור את הדיונים בה למחוזות לא רצויים, וחוסר יעילות זה מזכה את הצעה בציון 6. מכאן הציון המשולב הוא 8.

במדד הביזור: נורא ואיום. הציון 5, כי אנחנו מתחשבים בכך שיתכן ואין ברירה. הסעיף המוצע הוא הפוך מביזור. הוא ריכוז במירעו. הוא מהופך לכוונה של החוק להעביר סמכויות כלפי מטה. הסעיף המוצע יוצר מצב לא נורמלי בו המועצה הארצית, צריכה לדון בתוכניות מתאר מקומיות. לא סביר. לא הגיוני, אבל כנראה שאין ברירה. 




6 בנוב׳ 2015

תזכיר הצעת החוק – תיקון 100 בחוק התכנון והבניה – סעיף 1 - הגדרות.

ההגדרות בכל חוק, ובטח בחוק התכנון והבניה, משולות לאותו אקדח, הנראה בתחילת הסרט, ומיד גורם לך לחשוב מתי ובאלה נסיבות הוא יצוץ בהמשך.....
כמובן שאת ההגדרות החדשות בחוק יש לקרוא בהקשר הנכון, ובמקום שבו הוראות החוק המהותיות עושות בהן שימוש.
יחד עם זאת, השינויים בהגדרות, כמו גם ההגדרות החדשות שהתזכיר מבקש להכניס לחוק, מרמזים ומלמדים על תוכנו ומהותו של התיקון בחוק, ולכן בכל זאת מעניין לעבור גם עליהם, במנותק מהסעיפים המהותיים החוק, שעושים בהם שימוש.

דברי ההסבר בתזכיר ביחס לסעיף ההגדרות, קצרים ומדויקים. נאמר בהם כך:
 "מוצע לתקן ולהוסיף מכלול הגדרות וזאת לצורך התיקונים המוצעים בתיקון זה. במסגרת זאת, מוצע בין היתר לפעול לשינויים בהגדרת "מיתקני דרך" ו"מבנה דרך" ולהוספת הגדרות הנדרשות לצורך כך  וזאת על מנת לעדכן ולבצע את ההתאמות  של הפריטים הנכללים בהגדרות אלו שנקבעו לגביהם הליכי רישוי מיוחדים בחוק -  לצרכים הנוכחיים בהקמת תשתיות הדרכים ורכבות הברזל."

עיון בשינויים המוצעים (אותם אתם יכולים לראות בתחתית הפוסט, כנוסח משולב שהכנו, הכולל את השינויים המוצעים, משולבים בהדגשה בנוסח הקודם), מלמד כי ניתן לסווג את ההגדרות החדשות לשלושה נושאים עיקריים:
הנושא הראשון – רישוי.
לתוך נושא זה מוכנסות הגדרות חדשות הנוגעות לתכן הבניה, הגדרת מכוני הבקרה ובעלי התפקידים בהם.
הנושא השני – תשתיות.
כבר מסעיף ההגדרות בתזכיר, בולט הרצון של עורכי התזכיר, להאיץ פיתוח תשתיות תחבורה ולהסיר חסמים בירוקרטים, זאת על ידי הרחבת ההגדרות בנושאי דרכים, ומתקני דרך, באופן שמרחיב את הסמכויות והאפשרויות לקדם מערכות הסעת המונים, באמצעות תהליכי אישור מקוצרים יותר ביחס לדין הקיים.
הנושא השלישי - סמכויות.
סעיף ההגדרות בתזכיר מחלק את עולם התכנון המורכב ממילא לעוד חלוקות משניות. זו הפעם תחולקנה הועדות המקומיות לשלושה סוגים:
הראשון – ועדה מקומית.
השני – ועדה מקומית עצמאית.
השלישי - ועדה מקומית עצמאית מיוחדת.
המשמעות של האבחנות הללו הוא לעניין חלוקת הסמכויות. ככל שעולה רמת ההסמכה, כך גדלה גם הסמכות לאשר תוכניות בסמכות ועדה מקומית.
בהקשר זה של סמכויות מעניינת ההגדרה של רשות מקומית עירונית. הגדרה זו שלא הייתה קיימת עד כה, משמשת את עורכי התזכיר, על מנת ליצור שוני בסמכויות של ועדה מקומית במרחבי תכנון עירוניים, לעומת מרחבי תכנון שבתחום מועצות אזוריות. על אף שקימות אבחנות בין עולם התכנון העירוני, לבין זה, המתנהל במרחבי תכנון של מועצות איזוריות, תחושת הבטן מצביעה על כך, ששינוי זה בהגדרות, לא יעבור בקלות, ויתכן שימשוך ביקורת מצד המועצות האיזוריות.
מדד ההאצה: סעיף ההגדרות מקבל ציון 8 מתוך 10 במדד ההאצה. את הציון מושכות למעלה ההגדרות המאיצות תשתיות תחבורה ומכוני הבקרה, שאמורים ליעל את הליכי הרישוי. הציון נפגם, בשל העובדה, שרק תשתיות אלה מואצות, ומשום שיצירת הועדות החדשות ותהליכי הסמכתן, שמן הסתם יתרום לביזור הסמכויות, עלול להוביל לתהליך הפוך ביחס להאצת התכנון.

מדד הביזור: הנסיון ליצור מדרג בין ועדות נועד להבטיח שיחד עם ביזור הסמכויות, תובטח פעילותן התקינה של הועדות, וישמרו הוראות הדין, וכללי המינהל הציבורי התקין. אין ספק שללא יצירת האבחנות הללו היה תהליך הביזור עובר חלק יותר ופשוט יותר, אך כנראה מדוב ברע הכרחי. מכל מקום, מטעם זה, הציון הוא 7 מתוך 10 במדד הביזור.

נוסח משולב של סעיף ההגדרות:




3 באוג׳ 2013

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג–2013

השבוע אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את תיקון 102 לחוק התכנון והבנייה. לא ברור איך תזכיר הצעת התיקון שהתייחס לתיקון 100, השתנה לתיקון 102, אבל הכוונה לאותו תיקון בחוק. כך או כך, בשבועות האחרונים עסקנו כאן, בתזכיר הצעת החוק, וכעת נוכל לעבור להצעת החוק עצמה. גם את הצעת החוק נבחן על פי מדדי הביזור וההאצה, כפי שעשינו ביחס לתזכיר החוק.

לאלה שיתעצלו נספר, כי מתוך הדיון ניכר שגם הפעם, לשאלות בדבר דיור בר השגה, אשר היו  העילה לכאורה לכשלון "רפורמת המרפסות", יהיה חלק מרכזי בדיונים בועדת הפנים של הכנסת. למרות זאת נראה שזו הפעם התיקון יעבור, על אף הזמן הרב "שיבוזבז", בועדה לדיון בנושא של דיור בר השגה, תוך הרמת אצבעות אוטומטית ביחס לנושאים מרכזיים וחשובים הרבה יותר, הנוגעים לחלוקת הסמכויות בין מוסדות התכנון השונים.

חברי הכנסת הערבים, שדומה כי כולם התבטאו בדיון הזה, שוב "נתנו" את הנאום הקבוע ביחס לקיפוח המגזר הערבי בתחום התכנון והבנייה. לאלה נציע, לקרוא בעיון את התיחסותו של חה"כ מאיר שטרית, במהלך הדיון עצמו, וגם פוסט שפורסם כאן במרפסת בנושא זה בעבר בשם דופקים ת'ערבים.
כך או כך, למרות ההזדמנות החגיגית, הרפורמה לא תשנה דבר ביחס להליכי התכנון במגזר הערבי.

התיקון לחוק עבר בקריאה ראשונה, והועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת הפנים של הכנסת בראשותה של חה"כ מירי רגב. בשבועות הקרובים אנו נמשיך לבחון כאן את מרכיביה של הצעת החוק ואת התאמתם של סעיפיה השונים, למטרותיה המוצהרות, של ההצעה, עליהן הצהיר שר הפנים מעל דוכן הכנסת.