בחודש מאי 2013, יכנס לתוקפו תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, שיכניס לעולם המינוחים המקצועי, ביטוי חדש, הוא "ההסדר".
ההסדר הוא כלי דיוני המאפשר לתובעים "לקנוס" נאשמים בעבירות קלות, ובכלל זה עבירות תכנון ובניה, מבלי להעמידם לדין פלילי, ומבלי לנהל את ההליך הדיוני, המפרך לעיתים, של משפט פלילי.
שלא תהיה טעות, לא כל עבירת תכנון ובניה יכולה להסתיים בהסדר, וקיומו של הסדר תלוי "בעברו" הנקי של החשוד, ובשיקול דעתו הרחב מאד של התובע. מכאן, עברייני התכנון והבניה הגדולים, צריכים למחוק את החיוך מעל פניהם - הוראות ההסדר כנראה לא יחולו עליהם, והם לא יוכלו לסמוך על כך שעבירות הבנייה שביצעו יסתיימו בתשלום כופר. זה כנראה לא יקרה. לעומת זאת, העבריינים הקטנים, אלה שסגרו מרפסת או הזיזו חלון, צריכים להתחיל לדאוג או לחילופין, ללכת לבנק ולקחת הלוואה לתשלום הקנס. עד התיקון לחוק, "העברינים הקטנים", הצליחו לחמוק ממערכת האכיפה התכנונית, משום שלא היה יעיל לנהל נגדם הליכי אכיפה פליליים, על כל המשאבים הנדרשים לשם כך. לא עוד. מעתה ניתנו בידי התובעים מנגנונים מתאימים יותר לאכיפת חוק התכנון והבניה, גם ביחס לעבירות קלות, ולפחות תיאורטית אכיפת חוק התכנון והבניה תהיה נרחבת יותר, ותוחל גם על פשעים ועבירות קלות.
כמו כל חוק חדש, גם זה הנוכחי, אינו נקי מקשיים, ומן הסתם, היקפו ודרכי יישומו, יעובדו ויקבלו את צורתם הסופית בהמשך, לאחר שהתיקון לחוק יפורש על ידי בתי המשפט. יחסית להיקפו המצומצם של החוק, הוא זכה להערות ולתשומת לב תקשורתית ומשפטית לא מועטה, ואנו לא נחזור עליה כאן. (אתם מוזמנים ללחוץ על הכיתוב הצבוע כדי להרחיב בעניין זה). עם זאת, שתי הערות בכל זאת בחרנו להעיר:
הערה ראשונה - תובע רשאי לסגור תיק בהסדר אם העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל. עיון בפסיקה מראה כי בעבירות תכנון ובנייה, מעטים המקרים בהם סבר בית המשפט כי יש להטיל על נאשמים מאסרים בפועל. הוסף לכך, את ההוראה לפיה תובע רשאי להציע לחשוד הסדר, אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, ומצאת כי שיקול הדעת של התביעה בהקשר זה רחב, אולי רחב מידי. נראה כי לקראת כניסתו של החוק לתוקף צריך היועמ"ש לפרסם "הנחיית יועץ", התוחמת וקובעת כללים להפעלת שיקול דעת רחב זה.
הערה שנייה - בתיקון יש מלכוד פנימי. תובע, רשאי לקבוע בהסדר, התחיבות להשיב מצב לקדמותו. לדוגמה, להרוס את הפרגולה שנבנתה ללא היתר. אם תובע לא יכלול הוראה מסוג זה בהסדר, המשמעות היא שהוא למעשה הנציח את עבירת התכנון והבניה, ואישר למעשה בנייה שלא כדין. לכן, סביר להניח שתובע בדרך כלל יכלול הוראה מסוג זה בהסדר. אם ההוראה בהסדר אכן תקוים, ההסדר יצליח, אבל מה יקרה אם היא לא תקויים ? כאן המלכוד. במקרה של הפרת הסדר, יאלץ התובע להגיש כתב אישום כנגד מפר ההסדר. בהנחה שהרבה עבירות שלא נאכפו עד היום, יוכנסו לתוך מערכת ההסדרים, ובהנחה שחלק מהם לא יבוצעו, התוצאה תהא, ששוב יצטברו ערימות של עבירות שאינן נאכפות. אומנם שולם קנס בגינן, אך הפרתו הנמשכת של חוק התכנון והבנייה והכיפה החלקית והבררנית תימשך.
