סופשבוע רגוע - או על רגולציה אחרת

למרות שהרגולציה חובקת עולם ומלואו, אנו משתדלים בדרך כלל להישאר על  המרפסת התכנונית, ולא להיכנס אל תוך חדרי הרגולציה האחרים. עם זאת, כמאמר הקלישאה, לכל כלל יש יוצא מהכלל, ואת הפוסט הזה, האחרון בטרם יציאתה של המרפסת לחופשת קיץ, נייחד לרגולציה מסוג אחר, זו שתגזול לנו את שגרת סופשבוע, וזו שתקצר לנו את החופש הגדול.

נתחיל בסוף -  ״המרפסת״ נגד שינוי חופשת סוף השבוע ונגד קיצור החופש הגדול.

יש קו מחבר בין סוף השבוע הארוך לבין החופש הגדול. שניהם חלק מההוויה שלנו כישראלים. שניהם נכסי צאן תרבות ישראלית. הם כמו הסייסטה הספרדית, כמו הווקאנס הצרפתי, כמו הסאונה הפינית, וכמו התה האנגלי. לשניהם יש ביטוי תרבותי וחברתי. שניהם טבועים באופי הקולקטיבי שלנו, במסורת האזרחית שלנו.

נכון ששני הנושאים הללו מצויים בתוך גבולותיה הפורמליים של הרגולציה ובתחום סמכותו של הרגולטור. נכון גם שהרגולטור הישראלי, הדמוקרט והליברלי, לא יחליט בנושאים כבדי משקל אלה, בלא שימנה ועדת מומחים בלתי תלויה, בראשות כלכלן בעל שם, שתכתוב חוות דעת מלומדת ומנומקת, ותסביר מדוע הצעדים הללו טובים למשק הישראלי. כאן בדיוק הבעייה. לא כל מה שטוב למשק ולכלכלה בישראל טוב לישראליות. לפעמים אין ברירה. לפעמים צריך לנקוט בצעדים כלכליים שטובים לכלכלה הישראלית אך רעים לנו הישראלים. עודד שחר מהערוץ הראשון קורא לצעדים כאלה ״גזירות כלכליות״. איך שהוא לא השתכנענו שזה המקרה. לא השתכנענו ששינוי חופשת סוף השבוע יתרום לשינוי כלכלי דרמטי, ושאת המהפכה החינוכית ושיפור רמת החינוך, נשיג על ידי קיצור החופש הגדול. בהנחה שגורלנו כעם לא קשור ברפורמה בתחומים הללו, נשאלת השאלה למה לשנות?

סוף השבוע הארוך, שמרביתנו מכירים כיום, נוצר לא לפני זמן רב. הוא לא נוצר בעקבות מעשה רגולטורי כזה או אחר, אלא התפתח בצורה מדורגת על ידי הציבור הרחב. התפתחות זו היתה בתחילה נגד רצונו של הרגולטור, אך בהמשך היא יישר איתה קו, והיא עוגנה בהסכמי עבודה של המגזר הציבורי ובדין. סוף השבוע הארוך נוצר על ידי הציבור הרחב. סוף השבוע הארוך נוצר על ידי הציבור כתוצאה משילוב בין מספר סיבות. כלכליות, חברתיות, דתיות ותרבותיות. כולן עדיין מתקיימות והרגולטור לא הסביר לנו מדוע הוא רוצה להתערב בהן. מדוע לתקן את מה שלא מקולקל, מדוע להתערב בהוויה שנוצרה כאן במו ידינו. מדוע להתערב ב"קדושה" האזרחית חילונית של השבת, ובפרשנות העכשווית שנתן לה הציבור הישראלי.

חודשיים חופש גדול, וסוף שבוע ארוך, הם חלק מהמרכיבים שמגבשים אותנו כישראלים. ככאלה יש להם ערך בשל עצמם, השינוי במסורות "אזרחיות" אלה, צריך, אם בכלל, להיעשות בזהירות ובעדינות. 

חופשה נעימה וארוכה - (כל עוד אפשר) !!