בקיץ הזה העם בישראל לא ישב על המרפסת. אלפי אנשים נדדו מהמרפסות אל האוהלים כשבפיהם קריאה מהדהדת אחת "העם דורש צדק חברתי". הקריאה הזו תהדהד, מן הסתם, גם מכאן ולהבא, ברקע הדיונים בכנסת בחוק התכנון והבניה החדש.
נשיאת ביהמ"ש העליון, התייחסה בכנס שופטים למחאה החברתית, ואמרה כך: "זו תופעה שרק לפני מספר חודשים לא יכולנו לצפות אותה, אבל משעלה הנושא, הוא יצוף ויעלה בדרכים שונות. נושאי רווחה וחינוך, שאלת השוויון בחלוקת המשאבים, וסדרי העדיפויות במדינה יגיעו לדיון גם בערכאות השיפוטיות".
עם חזרתנו למרפסת לאחר חופשת הקיץ, לא יכולנו שלא להזכר בכך שאחד המקרים הראשונים, בהם שימש עיקרון ה"צדק חברתי" בסיס להכרעה שיפוטית, היה, שלא במקרה, בתחום התכנון והבניה. כוונתנו לפסק הדין מ - 1999 של ביהמ"ש העליון, בענין סי אנד סאן. כבוד השופט ברק, שכתב את פסק הדין, הכריע שם בענין חבותה של המערערת בהיטל השבחה, וכתב:
"ביסוד היטל ההשבחה מונח רעיון של צדק חברתי. הרשות הציבורית השקיעה בתכנון ובפיתוח. כתוצאה מכך עלה ערכם של המקרקעין. בעל המקרקעין מתעשר מכך. מן הראוי שבעל המקרקעין יישא בהוצאות התכנון והפיתוח".
מאז ניתן פסק הדין, עקרונות הצדק החברתי והצדק החלוקתי, מצאו מקום בשורה של פסקי דין שבחנו את פעולותיהם של מוסדות התכנון ושל מנהל מקרקעי ישראל, ומן הסתם, פסיקה זו תהווה את הפסיקה התקדימית לפסיקה החדשה שתנתן בהמשך על פי "הבטחתה", של נשיאת ביהמ"ש העליון.
את הדיון במקורותיו של "הצדק החברתי", לא ניתן לסיים מבלי להזכיר שבפסק הדין בעניין סי אנד סאן, משתמש השופט ברק, כאסמכתה לקביעותיו, בין היתר במאמר בשם "על החיוב בהיטל השבחה", שפורסם בעיוני משפט. את המאמר כתבו שני סטודנטים לתואר שני שאחד מהם הוא נוחי דנקנר.....
אלא שבסי אנד סאן פירשו צדק חברתי כמיסוי ההתעשרות - ועדיין המס המשולם לכוד בתקציב המדינה. צדק חברתי מהדורת 2011 הוא שהכסף גם ייצא משם.
השבמחק