חיים בסרט

אין ספק שבית המשפט העליון הרים השבוע כדור להנחתה. ההחלטה לסגור את הגשר בין מתחם הסינמה סיטי החדש בירושלים לבין מתחם בית המשפט העליון, "מטעמים ביטחוניים ובטיחותיים", אך גם משום ש"קיומו של מעבר ישיר בין בית המשפט העליון לבין מתחם המבקרים בסינמה סיטי פוגע בצביון בית המשפט העליון וברשות השופטת", נפלה כפרי בשל לידיהם של הכותבים בתחום, ובצדק פתחה דיון ציבורי, שבו כל הקלישאות כשרות.

האמת, גם אנחנו בקושי עמדנו בפיתוי. תודו שגם אתכם היה מעניין לכתוב/לחשוב/לקרוא/לדון בשאלה הקלאסית, האם בית המשפט באמת יושב בתוך עמו? או אם תרצו, לדון בשאלה כיצד נותק הגשר היחיד המחבר בין העם לבית המשפט? אסתר זנדברג, חשבה שזו הזדמנות מצוינת לשוב ולדון בביקורתה על תכנון בניין בית המשפט העליון ועל התכנון של קריית הלאום בכלל, ואני ציינתי לעצמי, כמה זה סמלי שלתוך קרית הלאום, המייצגת את המשולש הדמוקרטי, של שלוש הרשויות,והאיזון בינהן, נכנסה לפתע צלע רביעית, המייצגת את תרבות השופינג והקניות, ומאפילה בעצם על שלוש האחרות.

אבל.

"המרפסת", עוסקת בתכנון ובבניה, ולכן נותיר לאחרים את כל ההגיגים, ואנחנו נעסוק בשאלה היותר מעשית, מה עושים הלאה? כלומר, לו היה נכנס נשיא בית המשפט העליון, ושואל לעצתנו, בנסיבות הקיימות, כיצד היינו מייעצים לו לפעול.

הנה השיחה הדמיונית, שלא קוימה.

כמובן שהיינו מתחילים בטרוניה. 

עו"ד: "עכשיו באים ? אחרת את המועד".

תוכנית 14239, מכוחה ניתן היתר הבניה, הופקדה כבר ביום 21/7/2011.  אז היית צריך להגיש התנגדות. היום מאוחר מידי".

לקוח: "אבל הפרסום היה בדיוק בפגרת בית המשפט, ובתקופת החגים, כיצד הייתי יכול לדעת, הרי לא הייתי שם. חוץ מזה, זה בכלל התרחש בתקופת הכהונה של קודמתי" 

 עו"ד: "טוב בדרך כלל זה ככה. החגים הם זמן נפלא להציב שלט גדול ברחוב כדי שכולם יראו.... "

 לקוח:"תראה יש כאן בעייה אמיתית של פגיעה בצביון בית המשפט".

 עו"ד: "הס מלהזכיר. אם תגיע לבית המשפט בטענה מסוג זה, של "פגיעה בצביון", לא תצליח לחצות את המסדרון. יאמרו לך שזהו שיקול תכנוני, ובשיקולים תכנוניים בית המשפט איננו מתערב".

לקוח: "טוב, אבל הרי חייבת להיות דרך. יש כאן פגיעה בסמלי שלטון. יד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל, ואותה היד שהוציאה למכרז את בית פרומין, בניין הכנסת הישנה, היא זו שהקימה קניון ליד בית המשפט העליון. נכון שהחמצנו את המועד להגיש התנגדות, אבל אולי נתבע פיצויים ?"

עו"ד: זוכר את פס"ד שרגא ויטנר נ. שרונים, היית חבר בהרכב, שקבע כי רק גבילות פיסית ממש מאפשרת לתבוע פיצויים, למעט החריג של כביש צר. שדרות יצחק רבין המפרידות בין בית המשפט העליון לבין מתחם הסינמה סיטי, הן ממש לא כביש צר... יכול להיות שדווקא הגשר, הוא לא רק הבעייה אלא גם הפתרון. יכול להיות שדווקא הגשר המחבר בין המתחמים, הוא היוצר את הגבילות הפיסית הנטענת. 

לקוח: אז מצאנו את המסלול?

עו"ד לא. כלומר גם אם נצליח "לייצר"גבילות, יש שאלה מי ישלם את הפיצוי. את התוכנית עד כמה שזה ישמע מוזר,  יזם החשכ"ל, מדינת ישראל, שהיא גם בעלת הקרקע של בית המשפט.  תביעת הפיצויים, אם תצליח תחייב את העיריה או את המדינה אם ניתן כתב שיפוי. לא משוכנע שזה הכוון. לא בטוח שראוי כי המדינה תתבע פיצויים בגין תוכנית שהיא עצמה יזמה. מעבר לכך, צריך להתיעץ עם שמאי. בכלל לא בטוח שיש כאן נזק. צריך לחשוב על כוון אחר."

לקוח: "אז אין מה לעשות"?

 עו"ד: "האמת היא, שיש בתוכנית בעייה מסוימת בפרסום. בהודעת ההפקדה נרשם כי מטרת התוכנית הינה: "הסבת שטח מחניון תת–קרקעי לשימוש של תרבות בילוי ופנאי בכיכר הלאום." האם זה נוסח נכון? האם ניתן היה לדעת כי מה שייצא בסוף זה סוג של קניון? כשממשיכים וקוראים את עיקרי התוכנית עדיין רב הנסתר על הגלוי. רשום שם: "שינוי ייעוד הקרקע משטח ציבורי פתוח מיוחד - כיכר הלאום לכיכר עירונית ומשטח לבנייני ציבור למבנים ומוסדות ציבור", וכן " 2. הוספת שימוש - של מרכז תרבות בילוי ופנאי בשטח התכנית." רק בסעיף  6.2 לתקנון התוכנית מתגלית תכליתה האמיתית של התוכנית. הקמה ושימוש למטרת אולמות קולנוע. תכלית זו צריכה הייתה להיות חלק מהודעת ההפקדה. צריך היה לפרסם אותה. פסה"ד בענין נ.י.ל.י נ. עיריית גבעת שמואל, מהווה אסמכתה ראויה להתלות בה, ולעתור בית המשפט, בטענה של פגם בפרסום. אני מכיר עורכי דין שעל פחות מזה היו הולכים לבית המשפט. 

לקוח: אז עותרים?

עו"ד: לא. למרות שיש עילה, הסיכוי נמוך. נניח ונחצה את מחסום השיהוי, לא בטוח שנעבור את מחסום "המעשה עשוי". זוכר את פסה"ד בענין יונתן שוחט נ. ועדה מקומית כפר סבא. גם שם היה פגם בפרסום, אבל בית המשפט החליט שלא לבטל את התוכנית משום שזו כבר בוצעה. אין בטחון שכאן, לא תתקבל אותה תוצאה, ובסופו של הליך, בגלל מעשה עשוי תדחה העתירה.

לקוח: :"אז מה בכל זאת?"

עו"ד: קודם כל צריך להסיר את המחסום. הרי אסור לנקוט בפעולות שהן דין עצמי. חוץ מזה, אתה לא רוצה לראות כאן, מחר בבוקר, את החברים מ"עמותת במקום", מעבירים את הדיון על גדרות ההפרדה ממזרח העיר למערבה. לבסוף, אסור לשכוח את ההיבט התקשורתי.  ראה את מבול הפרסומים על תפיסת אוניית הנשק הקלוס סי. אפילו דובר צה"ל הפיק לקחים מפרשת המרמרה, והבין שאת הקרבות מנהלים לא רק בלב ים אלא גם בתקשורת. צריך להרגיע.

לקוח: טוב. אז מרגיעים?

עו"ד: כן מרגיעים. בוא נפנה למהנדס העיר.  נשלח אותו לקרוא את התוכנית שאושרה. יש שם סעיף שמחייב לתאם את העיצוב האדריכלי של הבניין איתו.  נזכיר לו שבענין עיצוב וחומרי גמר יש לו סמכויות גם מכח תקנות התכנון והבניה. רק לאחרונה, פסקתם, בענין עיריית רעננה נ. ריאלקו, כי ניתן לשנות תנאים בהיתר, גם בחלוף שנים ארוכות ממועד הוצאתו של ההיתר. ננסה לשכנע אותו, שלא רק בית המשפט העליון, צריך לחיות ליד הסינמה סיטי, אלא גם מתחם הסינמה סיטי צריך לפעול ליד בית המשפט העליון. לכן מה שמותר ברמת השרון ובראשון לציון, פחות ראוי כאן, ואת האלמנטים "היותר צעקניים", אורות הנאון, השילוט הענק ופסלי הדרדסים, אשר מפריעים "לחיים בצוותא", כדאי למתן. נבקש ממנו, על רקע כל הקשיים הקיימים סביב הפקדת התוכנית, למצוא את הפתרון הראוי והמאוזן, למצוא את הגשר המאפשר,  לחיות במשותף זה לצד זה.