3 באפר׳ 2011

המתחיל במצווה אומרים לו גמור.



במסגרת החוק החדש עוגנו באופן מפורש, "פרקטיקות" שהיו נהוגות על פי החוק הקודם. דוגמה לכך הוא סעיף 162 לחוק החדש. הסעיף מסדיר סוג חדש של תוכניות מתאר ארציות, אלה הן "תוכניות מתאר ארציות מפורטות".
מנסחי החוק מסבירים לנו כי: "בעבר עלתה השאלה אם ניתן לאשר תוכנית מתאר ארצית מפורטת. הפסיקה נתנה לשאלה זו תשובה חיובית ובפרקטיקה אושרו לא מעט תוכניות מעין אלה".
אכן – צודקים מנסחי הצעת החוק – בפועל אושרו תוכניות מתאר ארציות מפורטות, על פי החוק הקיים, כמו למשל תמ"א 36 א' תמ"א 18 ולאחרונה תמ"א 10 / ד' /10. החוק החדש, בהקשר הזה, נותן ביטוי לפרקטיקה הקיימת ואין בו כל חידוש.

אז אם כך מה הבעיה?

הבעיה איננה בעיגון ההסדר הקיים ביחס לתוכניות מתאר מפורטות, אלא באי השלמתו. על פי החוק הבטל, תוכניות שאינן תוכניות מתאר ארציות, יכולות לקבל תוקף, רק לאחר תהליך מסודר של שיתוף הציבור, הכולל, הפקדה, זכות להתנגדות, דיון בהתנגדויות, וזכויות ערר, במקרים מסוימים. לעומת זאת,על פי החוק הבטל, תוכניות מתאר ארציות התאשרו מבלי שבחוק נכללה דרישה של פרסום, או הפקדה, ומבלי שתוענק זכות להתנגדות.
המצב החוקי הקיים יצר אנומליה בלתי אפשרית, ובפועל הנהיגה המועצה הארצית, הליך וולנטרי של "שיתוף ציבור". בפועל פורסמו תוכניות מתאר ארציות בעתונות, והציבור הוזמן להשמיע את השגותיו בפני המועצה הארצית.
עם זאת החוק החדש לא יצר את התוכנית הארצית המפורטת, ויצירתה היא פרי פרשנות משפטית. ניתן היה לצפות כי אם מנסחי החוק החדש בחרו לעגן במסגרתו את הפרקטיקה הקיימת של הכנת תוכניות מתאר ארציות, הם יאמצו לחקיקה גם את "הפרקטיקה המשלימה". סביר היה לצפות כי בחוק החדש יעוגן מנגנון שיתוף הציבור ביחס לתוכניות מתאר ארציות בכלל, וביחס לתוכנית מתאר ארצית מפורטת במיוחד. זה נראה לא סביר שבחוק (להבדיל מפרקטיקה קיימת), תקבע זכות להכין תוכניות מתאר ארציות מפורטות מכוחן ניתן להוציא היתרים, מבלי שהציבור הרחב יקבל הזדמנות להציג את דעתו באופן מוסדי ומאורגן, להבדיל מוולנטרי, בפני מוסדות התכנון.

לכן קראנו בכותרת למתחיל במלאכה, להשלימה, ולתקן את הצעת החוק על ידי קביעת זכות התנגדות ברורה, לפחות ביחס לתוכניות מתאר ארציות הכוללות הוראות מפורטות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה