עד היום הכרנו את "תוכנית המתאר הארצית", שהוותה כלי קיבול לשורה ארוכה של הסדרים, בנושאים שונים, כוללניים או מפורטים, רחבים או מסוימים, לכל שטח המדינה או לחלקים קטנים ממנה – לא עוד. מעתה, בנוסף לתוכנית המתאר הארצית, יכיר החוק החדש גם "בתוכנית מתאר ארצית מפורטת", "בתוכנית מתאר ארצית לתשתיות", ב"תוכנית מתאר ארצית למתקנים בטחוניים", ועל מנת ליצור נוסח אחיד לכל הבלאגן הזה, חיבים ליצור סוג נוסף של תוכניות מתאר ארציות, הוא "תוכנית מתאר ארצית - נוסח מאוחד".
בצד תוכניות המתאר הארציות, נכיר גם את אלה:
- תוכנית מקומית כוללנית.
- תוכנית מתאר מקומית בסמכות מחוזית.
- תוכנית בעלת חשיבות לאומית.
- תוכנית מתאר מקומית למיתקנים בטחוניים.
- תוכנית מתאר מקומית לתשתיות.
- תוכנית מתאר מקומית לרישום שיכונים ציבוריים.
- תוכנית מתאר מקומית נוסח מאוחד.
- תוכנית מתאר מקומית בסמכות ועדה מקומית שהוסמכה.
- תוכנית מתאר מקומית בסמכות ועדה מקומית שלא הוסמכה.
- תוכנית איחוד וחלוקה.
ואולי יש עוד תוכניות, שאותן צריך לדוג מבין סעיפי החוק.....
ברשימה לא מצאתם את תוכנית המתאר המחוזית, שגם ביטולה היווה את אחת הססמאות שליוו את תהליך הכנת החוק. אבל – האם היא באמת תיעלם מהעולם התכנוני? לא בטוח. ראו את סעיף 226 (ב), להצ"ח, שקובע כי תוכניות מחוזיות שאושרו, יהיו עדיפות על פני כל תוכנית אחרת, למעט ארצית.
למרות הרשימה המרשימה, חיבים להודות על האמת, מבחינה מעשית יש ברשימות הללו, מעט חידושים. הפסיקה ממילא הכירה בתוכניות מתאר ארציות ברמה מפורטת, (ראו רק לאחרונה את תמ"א 10 /ד'/ 10 ), ותוכניות מתאר ארצית לתשתיות מחליפות את התת"לים, שהיו ממילא ברמה של תוכנית מתאר ארצית. כך גם לגבי הרשימה המכובדת של תוכניות המתאר המקומיות לסוגיהן.
הקושי שמציב החוק החדש וריבוי סוגי התוכניות, הוא בסרבול שיוצרת האבחנה בין סוגי התוכניות, ובעיקר במשמעות שיש להגדרות השונות לגבי האופן שבו יאושרו התוכניות. על כך בהזדמנות אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה