שומה מוסכמת

מצאו מה יוצא מהכלל: מחירי מוצרים ושירותים, תוצאות משפטים, מזונות ילדים, שלום עם הפלשתינאים, עונש של חמש שנות מאסר בגין מעשה מגונה ושומה מוסכמת על חיוב בהיטל השבחה.

כל הכבוד. ניחשתם נכון. השומה המוסכמת היא היוצאת מהכלל. בעוד שביחס לכל היתר ניתן להסכים, הרי שעל שומה מוסכמת אסור להסכים.

עד לתיקון 84 בחוק התכנון והבנייה, חלק גדול מההליכים לקביעת סכומי היטל ההשבחה, היו מסתיימים בשומות מוסכמות, על פי מנגנון שהיה מעוגן היטב בהוראותיה של התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. מתוך רצון למנוע שחיתות ואי שוויון, במסגרת הרפורמה המקיפה שערך בכלל תהליך החיוב בהיטל ההשבחה, אסר המחוקק על יזמים ורשויות מקומיות להסכים ביניהם על גובה החיוב בהיטל השבחה.

למרות שלא חלף זמן רב מאז נכנס לתוקף תיקון 84, נראה כי הגיע הזמן לתקן איסור זה.

ראשית, משום שלמרות האיסור הקיים בחוק, בכל זאת מתקיים מנגנון חצי לגיטימי של שומות מוסכמות. הכוונה למקרים בהם, רשויות ויזמים מגיעים להסכמה ביניהם על גובה השומה, אך מחויבים להגיע להליכי ערר, על מנת שזו תיתן חותמת הכשר להסכמה שביניהם. אמרנו שהמנגנון הזה הוא רק חצי לגיטימי, משום שגם אם תאמר כי ועדות הערר, כגוף פיקוח חיצוני, בעל סממנים מעין שיפוטיים, מוסמכת לאשר "הסדרי פשרה", עדיין, בהעדר חקיקה מסדירה, מנגנון כזה, הנשלט על ידי רצון הצדדים, פוגע בעיקרון השוויון.

שנית, משום שהמנגנון החלופי לשומה מוסכמת, שכולל הליכי חובה בפני ערכאה מעין שיפוטית (ועדת ערר או שמאי מכריע ), בהיעדר יכולת להסכים, הוא מנגנון לא יעיל, הוא אורך זמן ועולה כסף רב, וגם באלה יש כדי לפגוע בעיקרון השוויון.

ניתן לחשוב על מספר שיטות לתיקון המצב, אשר יאפשר לחזור אל השומה המוסכמת, ובד בבד ימנע מצב של העדר שוויון ופגיעה בקופה הציבורית. לכן, תהא השיטה שתבחר אשר תהא, מרכיב חיוני בה הוא פיקוח. כשם שהסדרי טיעון במשפט פלילי אינם תקפים, כל עוד לא אישר אותם בית המשפט, כך גם שומות השבחה מוסכמות, צריכות לעבור דרך מסננת הפיקוח הציבורי. אולם, משקיים פיקוח ציבורי על שומות מוסכמות, ניתן וכדאי לחזור אליהן, ויפה שעה אחת קודם.

הנה ארבע דוגמאות לתיקון השיטה:

* חזרה למנגנון ההיסטורי של שומות מוסכמות, באופן דומה למנגנון שהיה קיים לפני תיקון 84, בכפוף לכך, שתנאי לתוקפה של השומה המוסכמת יהיה קבלת אישור השמאי המכריע, ופרסום השומות והאישור.

* הסמכת ועדת הערר לפסוק לפשרה, באופן דומה לסמכות כזו שיש לבית המשפט.

* פנייה ישירה לשמאים מכריעים לצורך קביעת היטלי השבחה, מבלי לעבור דרך שומת הרשות המקומית תחילה.

* הסמכת שמאי מכריע לפסוק לפשרה, ולהכריע בין שומות הצדדים, תוך ויתור של הצדדים בנסיבות כאלה על הליכי ערר על החלטת השמאי.

ניתן בוודאי לחשוב על לא מעט שיטות נוספות או אחרות, אבל נראה שעל דבר אחד ניתן להסכים, והוא על מתן האפשרות להסכים.